אודות

אודות

איילת סמבירא

נעים מאוד

הבוץ הוא החומר שלי. אני אוהבת את החומר הזה שיחד עם המים והסיבוב של האובניים מתרחש פלא של צורות וכלים. אני אוהבת את השליטה בו, הוא מאתגר אותי כל פעם מחדש ומלמד אותי שוב ושוב כל כך הרבה על עצמי. אני מרגישה שבחומר יש חיים – דרכו אני מבינה את עצמי, את חיי ואת מחשבותיי: הסיבוב, המחזוריות… כל אלה הם החומר, הוא מרגיש הכול, זוכר הכול…"

התחלתי ללמוד קדרות בגיל 16 בתיכון מקיף ו'. היה זה התיכון היחיד בבאר שבע שהתקיימה בו מגמת אומנות עם התמחות בקדרות.
אחרי הצבא נסעתי לטיול בצפון הארץ ובמקרה פגשתי קדרית שעבדה על אובניים. בשיחתנו, היא סיפרה לי על המחלקה לקרמיקה וקדרות במכללת תל חי, היה זה רגע מכונן. זמן קצר אחר כך נרשמתי ללימודי קדרות במכללת תל חי, עברתי לגור בקיבוץ מנרה על גבול לבנון, ובמשך שלוש שנים נפלאות ומלאות חוויות למדתי והעמקתי ברזי המקצוע.
לקראת סיום לימודיי זכיתי במלגה ונסעתי לויילס שבאנגליה, שם הפכתי לשוליה של מיקי שלוסינג, אמנית בינלאומית, לתקופה של שלושה חודשים. מיקי היא קדרית שלימדה אותי הכול על שריפת מלח.
כשחזרתי לארץ התחילה תקופת תל אביב שלי. גרתי בדרום תל אביב על גבול יפו, והתחלתי ללמד בסטודיו של איילת טרלובסקי – כדורי, אצלה ובהנחייתה פיתחתי את טכניקת ההוראה שלי.
ב2003 פתחתי סטודיו קטן בהוד השרון והתחלתי ללמד וליצור בעצמי. היו אלה שנים שישבנו תלמידותיי ואני צפופות ורכונות על ארבעה אובניים בסטודיו קטן, ולמרות זאת השמחה והצחוק, שיחות הנפש והרגשות שנמהלו בחומר עשו את המקום הזה לזיכרון חם מאוד בלבי.

ב-2016  פתחתי סטודיו חדש וגדול בכפר מלל שבו אני יוצרת ומלמדת עד היום. כאן החלל גדול יותר והציוד משוכלל יותר, אבל האנרגיה של כל הדברים החשובים בחיים נשארה, התלמידות מגיעות לפרוק את מה שעבר עליהן באותו שבוע והחומר מכיל אותן בתוכו. הסטודיו הוא בית בשבילי ואני משתדלת שיהיה בית גם לכל הבאים אליו.

איילת עובדת על האובניים

שילחו לי הודעה

מוזמנים לכתוב אלי ואחזור אליכם בהקדם.

דילוג לתוכן